הימים הבאים בבית הספר עברו על בי בחלומות . בי שוב ושוב נזכר באבן הירוקה בהרפתקאות שלו . המורה לציור ורדה הטילה על הילדים לצייר ציור אבי צייר את מה שהוא ראה במפרץ את החול בצבע זהב והים הכחול הנקי והסלעים שהיו במגוון צבעים וברדלסים עושים תחרות קרטינג , ורדה אמרה לו שיש לו דמיון מאוד מפותח ושהציור נראה כל כך אמיתי כאלו שאבי ראה את זה במציאות . אבי חייך אליה ואמרה שתגדלי תביני . כל הילדים בשכונה יצאו החוצה ואבי ושוקי לא דיברו על האבן הירוקה . עם רדת החשכה האמהות יצאו וקראו לבנים שלהם לחזור הביתה לארוחת ערב . אחרי האוכל הם היו יושבים ביחד , פותחים את ברדיו ושומעים את ראש הממשלה דוד בן גוריון מדבר כולם היו בשקט ושמעו מה הוא אמר . כל יום שילדים היו יוצאים אבי הסתכל לכיוון של שוקי והיה נראה לו שהוא לא רצה לדבר איתו על מה שקרה . הוא עשה את עצמו כאלו מסתכל , אבל עמוק בלב הוא היה רוצה הזדמנות שנייה לראות את האבן הירוקה אחרי חודש זה היה יום רביעי שאבי גילה עת האבן הירוקה היה נראה כמו יום רגיל לחלוטין . אבי חזר הביתה גמר את כל המטלות שלו ואז הסתכל החלון וראה שכבר שלוש וחצי ואפשר ללכת החוצה לשחק , אבי חשב שכולם משחקים כדורגל ופתאום ראה את שוקי עם מפתח גדול ,שוקי הושיט לאבי את המפתח ואמר תראה חרוט פה כל מיני מילים באותיות מוזרות והיה מצויר שם להקת עורבים . הם הסתכלו יחד ושוקי אמר : " יש לי הצעה להרפתקה קטנה הוא לקח את המפתח לידו ומר לאיזה הרפתקה הוא קשור והוא לא ידע והם הלכו לעשות טיול בפרדסים והוא לא יכל להגיד "לא" להרפתקה . הם התחילו לצעוד אל השטח הגדול המלא פרדסים . שוקי לקח תיק גדול יותר מהרגיל אבי לא שאל כדי לא להרגיז אותו . אחרי חצי שעה הם הגיעו לעץ הגולגלות ועצרו למנוחה .בי היה חייב לדעת מה יש לשוקי בתיק ושאל אותו מה יש בתוכו ושוקי לא ענה לו והמשיך לאכול את הסנדוויץ' אחרי ששוקי סיים לאכול אמר לו : " עוד מעט תגלה את הכל , בינתיים רק אומר לך שזה קשור בסבא מילו ". הם המשיכו ללכת שתקו ולאבי עלו זיכרונות מהפגישה הראשונה עם סבא מילו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה